דף הבית
סיפורים וחדשות מהשטח
מבט רחוק קדימה – אליק אופיר מדריך ראשי

מבט רחוק קדימה – אליק אופיר מדריך ראשי

שלום לכם
כן, אני יודע שהמאמר הזה ייראה לכם כמו מדע בדיוני, כמו משהו שלעולם לא יגיע, ואם יגיע זה יקרה עוד המון זמן- לא בתקופתנו.
אני גם יודע שיהיה לי קשה מאד לשכנע אתכם. כי זה באמת עוד רחוק, יש הרבה עבודה ומכשולים בדרך- אבל, עם הרבה סבלנות, עבודה קשה, נחישות ומיקוד-
היום הזה בוא יבוא!

בחברה בה עבדתי 23 שנה, אל על, היו בהתחלה אך ורק טייסים בוגרי חיל האוויר. עם השנים התחילו להגיע גם טייסים שהתחילו את דרכם בתעופה האזרחית. כן, בוגרי הרצליה, חיפה, מגידו. נכון- היו לא מעטים שהתחילו כאן בארץ ואז עברו ללמוד בארה״ב בעיקר או באירופה, היו גם כאלה שהתחילו ישר בחו״ל. אבל מה שחשוב הוא, שהתברר אט אט לכולנו, שטייסים באל על לא חייבים לגדול בחיל האוויר. לא שזה מזיק לגדול שם, (זה גם הכי זול, מסתבר), אבל- הבוגרים הטובים והרציניים של התעופה האזרחית הם טובים ומתאימים מאד , ולחלקם הגדול יש הרבה ניסיון בחברות תעופה קטנות כגדולות, ניסיון שחסר בהתחלה לבוגרי ח״א.
ברור שהדרך אינה עוברת ישירות מהאקדמיה לחברת תעופה של מטוסים גדולים. יש בדרך הגדרים, ודו-מנועי, הדרכה, טיסות ריסוס, פיזור פיתיונות, הורדת גשם, גלי צה״ל, אולי מטוסי מנהלים, חברות פנים ארציות ועוד תחנות- אבל בסוף זה יכול לקרות.

שימו מטרה רחוקה – אלפו את עצמכם להיות סבלניים אבל נחושים, אל תורידו לעולם את המתח המקצועי- את המקצוע שלנו אי אפשר לעשות ״על בערך״, תהיו אנשים ישרים אמינים והגונים, תלמדו לעבוד תמיד בצוות, שימו את האגו והגאווה בצד- וזה יגיע. (עם קצת מזל)

אחרי ההקדמה הזאת אנסה לתת לכם מושג כלשהו על החיים כטייס בחברת תעופה. אני מכיר רק את אל על, לא מכיר חברות אחרות, אבל כנראה שהעיקרון הוא די דומה.
זה בדרך כלל מתחיל במודעה בעיתון או ברשת חברתית, אבל מסתבר שרוב האנשים שמתעניינים, כבר יודעים על פתיחת קורס עוד לפני המודעה. מי שרוצה- מתעניין, תמיד יש חברים, אנו מדינה קטנה והשמועות בה רצות מהר. לכל אחד יש איזה חבר, חברה דיילת, ההוא מכיר את ההיא ו- יש גיוס לקורס חדש.
זה כמו בכל מקום עבודה מתחיל במילוי טפסים, איסוף פרטים, שעות טיסה, רישיונות, תעודת יושר, קורות חיים, המלצות ועוד. שולחים ומחכים למייל או טלפון ממישהו (בד״כ מישהי) שנמצא במחלקה האחראית על קליטה ותעסוקה.

שלב המיונים: אם הנתונים הראשוניים עוברים את הרף הנדרש, אתם תזומנו כנראה ליום מיונים מייגע שכולל משחקי תפקידים וסימולציות מעצבנות של כל מיני מצבים הגיוניים ולא הגיוניים בטיסות. לאחר מכן מבחני אנגלית או הוכחת אינגליש פרופישנסי, ראיון עם פסיכולוג, ובסוף- ועדת קבלה עם כמה מנהלי ציים, ראש אגף וכו'- אנשים כאילו מפחידים, אבל לא באמת. הם רק נתפסים ככאלה בעיני המועמדים. זה טבעי. תזכרו שגם הם עמדו פעם בפני ועדה כזאת.
מי שעבר מקבל הודעה, וחלק מהמועמדים נדחים לקורס הבא, הכול בהתאם לצורך ולכמויות הנדרשות.
מתחיל קורס.
קחו נשימה עמוקה, איספו הרבה אנרגיה, התנתקו מכל השטויות, הודיעו בבית שעכשיו צריך קצת שקט ותמיכה. יש הבנה שבקורס לא עושים שלושה דברים: לא מתאמנים דווקא עכשיו למרתון, לא מתגרשים ולא בונים בית חדש. קיצר – הראש שלכם רק במקצוע החדש.
בשלב הראשון עושים קורס קרקע של כחודש וחצי, בו לומדים על מבנה החברה, לאחר מכן מבנה מטוס באופנים שונים- מקוון, פרונטאלי, אייפדים ומחשבים. באל על כולם מתחילים על 737 . כל טייס טס רק על סוג מטוס אחד והמעבר ממטוס למטוס מתבצע במכרזים לפי צרכי החברה ומקומך ברשימת הבכירות.
לאחר מכן מגיע שלב של תדריכי צי- בו לומדים בעצם תדריכים מבצעיים, איך מטיסים את המטוס החל מההסעה ועד הנחיתה. המון חומר, ביצועים, בדח״ים, גרפים , והכל- שכחתי לומר, באנגלית כמובן. יש גם מבחני רת״א ועוד כל מיני הצקות בדרך, אבל, בשלב הזה אתם כבר מוטרדים מהסימולאטור הממשמש ובא.

הסימולאטור: זהו פרק מכריע ומשמעותי בהכשרה: כשלושה שבועות בחו״ל, בו אתה מתחיל מאפס ועובד שלושה שבועות אינטנסיביים, ארבע שעות ביום נטו ,פלוס תדריכים ותחקירים, בקושי נשאר טיפה זמן לאכול משהו ואולי חדר כושר קצר. אחרי פרק זמן זה אתה מרגיש שאתה יכול להתחיל להטיס את המטוס. הסימולאטורים הללו הם מדהימים! זה ממש ממש מטוס, עם תנועה ומזגי אויר, תקלות וחרומים, שדות תעופה אמיתיים שונים, מנועים בוערים, נחיתות אונס, ביום ובלילה בשלג בערפל ובגשם- תענוג.
בסוף יש מבחן עם בוחן רת״א- מבחן הגדר טיפוס ומקבלים את הרישיון הנכסף מיפה, כן, אותה יפה של הרישיון הפרטי.
חזרנו לארץ ומתחיל שלב ההדרכה ״על הקו״. כל אחד מקבל מדריך, קברניט, ומתחילים את ההכשרה להיות קצין ראשון. בשונה לגמרי מבתי הספר, כאן ההדרכה היא ב״טיסות מבצעיות״. טיסות נוסעים מסחריות רגילות. כן, אתה כבר מטיס מאחורי הדלת הנעולה של הקוקפיט, כמעט מאתיים נוסעים! אבל, זה לא נגמר: לכל טיסה יש תדריך ותחקיר, רושמים הערות בקובץ שארגנת לך באייפד, לומדים ומתכוננים לכל טיסה, ויש ציונים ויש מבחנים- ברוך הבא לעולם האיירליינס.
בסוף גם זה נגמר, כמה חודשים עברו, בסך הכול כשמונה חודשים מאז התחלת המסלול, ובהנחה שעברתם את מבחני ההסמכה- מקבלים בטקס חגיגי עם כוס יין ומצלמת הטלפון את כותפות שלושת הפסים- קצין ראשון! מזל טוב.
מתחילים את שגרת החיים בחברת התעופה. לצד התחום המקצועי מתחילים להתעסק גם במשכורת ובתנאים, ויש ועד, ויש הנהלה, ויש הנהלת צי, ויש חיים ומשפחה.
אבל- זכרו דבר אחד חשוב מכל: תמיד, תמיד צריך להישאר חד וחם ומקצועי ואחראי וממוקד. המקצוע הזה אינו מאפשר עבודה בחצי כוח. או שטסים או שלא טסים. אין באמצע. וזה לא קל. החיים שלכם נכנסים לסד של לוחות זמנים קשוחים. אתה מתרגל להידחף מהגייט על הדקה או עדיף שתי דקות לפני הזמן, ולכן אתה מגיע לתדריך בזמן ויוצא מהבית למונית שמחכה בזמן, גם אם זה שלוש וחצי בלילה.
אתה צריך להקפיד על הליכה לישון מוקדם, אין פאב לפני הטיסה ואין משחקים. הנוסעים סומכים עליכם ושילמו הרבה כסף עבור טייס חד ומקצועי שידאג להם להגיע בשלום לצד השני.
כל חצי שנה ריענון קרקעי, ומבחנים, ומבחן יומיים בסימולאטור, ושוב תדריך ושוב תחקיר, ואז מגיע התאריך של הבדיקה הרפואית לחידוש התעודה, ומה מצב הכולסטרול ולחץ הדם- אנחנו מנוטרים ונבחנים כל הזמן- עד הפנסיה.
אבל: ויש אבל גדול: זהו מקצוע נפלא. תשכחו מהליכה למשרד משמונה עד חמש. השעות הן לא שגרתיות, הרבה שעות בחושך בלילה אפל מעל נתיבי הים, ומאבק בעייפות, וכוסות קפה לרוב. כל אלה הינם מחירים שאתה משלם אבל שכר נהדר בצדם: לונדון ופאריז, פרנקפורט ברלין ואמסטרדם, ניו יורק שיקאגו לוס אנג׳לס, בוסטון סאן פרנסיסקו, בנגקוק, בומבי והונג קונג, ועוד מעט גם אבו דאבי ודובאי.

מתחילים לפתח בלי משים מערכות חיים כפולות- יש בית ומשפחה ויש עבודה. חלק גדול מהטיסות, במיוחד ב 737 הן טיסות סבב, כלומר יוצאים וחוזרים באותו יום ליעדים קרובים באירופה. זהו אורח חיים המתאים במיוחד לצעירים עם ילדים קטנים בבית. לאחרים מתאימות טיסות ארוכות לשלושה ארבעה ימים כל פעם ואז שלושה ארבעה ימים רצופים בבית. כל אחד מוצא את מקומו ובסוף כמעט כולם מאושרים.

באל על יש כבר די הרבה טייסים, כך שיוצא הרבה פעמים לטוס עם מישהו שאינך מכיר. כאן יש התנסויות אנושיות מעניינות. לומדים להכיר אנשים, מכל מיני סוגים, רקע ואישיות. זהו סוג של השתתפות במחקר אנתרופולוגי מתמשך.

כל אחד כבר מכיר את המסעדה האהובה עליו בכל עיר בחו״ל. איפה קונים מה, לאן הולכים, איפה הכי טוב לרוץ, איפה הכי טוב לרכב על אופניים, מתי יש סרטים זולים ואיזו תערוכה, הופעה, אירוע הוא הכי חם בעיר עכשיו.

זהו מקצוע לא שגרתי. מקפל בתוכו אחריות רבה, צורך למיקוד מתמיד וחיים תחת סד של זמנים ומספרים מדויקים. אין פה כלום ״על בערך״. מה שלא מתוכנן ומבוצע במדויק- מתי שהוא יבעט בך.

אך בצד הקשיחות יש את רב גוניות והרגשת החופש בזמנים שאינך בטיסה. זה מקצוע ואורח חיים רבגוני ומעניין.

לוקח זמן רב להגיע לזה, אבל העובדה היא שיש טייסים רבים העוסקים בתחום.

בעולם הגדול רוב הטייסים התחילו על צסנה 172 או פייפר כזה או אחר.

צריך הרבה דמיון, אמונה ועבודה קשה- אבל זה בידיכם.

בהצלחה!

אליק אופיר

מדריך ראשי

האקדמיה לטיס מסחרי CAA

מבט רחוק קדימה- חייו של טייס בחברת תעופה

לפרטים נוספים מלאו פרטים